עלון הדרכה 19 – איך לא להתבלבל בלימודי אנגלית?

עלון הדרכה 19

איך לא להתבלבל בלימודי אנגלית?

 

בלימוד אנגלית מאוד קל להתבלבל, כי הכותרת “לימוד אנגלית” היא כוללנית מדי.

בגלל זה אני תמיד חוזר ואומר – עליך לדעת מה המטרה שלך – כי המטרה

מכוונת את הפעולות שלך.

אתה צריך לקבוע בבירור מה המטרה שלך בלימודי אנגלית, ואז ללמוד מה אתה

אמור לעשות על בסיס יומיומי כדי להשיג את אותה המטרה במהירות יחסית.

האם המטרה שלך היא לדבר באנגלית ברמה יומיומית? להרצות באנגלית?

להתכתב באנגלית? להבין חומר אקדמי באנגלית?  

כל אחת מהמטרות הללו מצריכות פעולות משלהן – ואתה תצטרך להתמקד

בפעילויות הללו על בסיס יומיומי. לא בהכרח הטכניקות שמתאימות

לסוג אחד של המטרה (לדוגמה, לקרוא חומר אקדמי) יתמכו בהשגת סוג אחר

של המטרה (לדוגמה, להבין סרטים).

כך, אדם יכול להיות “אלוף” בקריאת חומר אקדמי, אך הוא לא יהיה מסוגל

לומר מילה בשיחה חיה. או, אדם יכול לדבר בחופשיות, אבל כשזה מגיע

לכתיבה, הכתיבה שלו תהיה “על הפנים”, מלאה בשגיאות כתיב, סגנון גרוע וכו’.

לכן, מבחינת התכנון הנכון של הזמן והמאמץ, אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו 

מה המטרה הכללית שלו בלימוד אנגלית. לאחר מכן, הוא צריך לראות האם אין

לו כעת איזשהו צורך אחר בנוגע לאנגלית שעלול למשוך את תשומת הלב שלו

מהמטרה העיקרית. זה יכול להיות מבחן באנגלית, ראיון עבודה באנגלית וכו’.

ברגע שיש לו את שני הנתונים הללו, ניתן לבנות לו תוכנית מתאימה שתוביל

אותו בהצלחה – קודם כל למטרה הראשונית שלו ואז – למטרה הכללית שלו –

בלי לבלבל אותו.

בלבול הוא האויב שלנו בלימוד אנגלית. הוא גורם לעבודה לא מסודרת ולא יעילה.

צריך להישאיר מפוקס!

בפגישה הראשונה שלי עם התלמיד, אני בדרך כלל שואל מה המטרה שלו, בוחן

מה הרמה הנוכחית שלו, ועל פי זה בונה לו תוכנית אישית. רוב האנשים שמגיעים

אליי להדרכות רוצים ללמוד לדבר באנגלית.

הבעיה מתחילה (וזה קרה לי מספר פעמים עם תלמידים) כשמסגרת אחרת כלשהי

(לימודים או עבודה) נכנסת לתמונה ומתחילה להכתיב את התכנים ולהלחיץ את

התלמיד. זה בדרך כלל מעביר את תשומת הלב שלו מהמטרה המקורית (להגיע

לדיבור באנגלית והבנת אנגלית מדוברת) למטרה אחרת הקשורה למסגרת

המלחיצה.

אם מתקיים מצב כזה, זה בכלל לא סוף העולם, אך צריך לעצור ולהחליט

שכעת עוסקים בעיקר במה שנחוץ למסגרת המלחיצה, ואז חוזרים לתוכנית

המקורית. או, אם התלמיד מסוגל להסתדר לבד עם המסגרת המלחיצה, אז

ממשיכים בתוכנית שלנו בלבד ומתעלמים מהמסגרת המלחיצה.

הבעיה עם הרבה תלמידים שהם רוצים הכל בבת אחת: גם להצליח

במבחנים, גם לדבר, גם לכתוב, גם להבין סרטים… אין בעיה לעבוד על זה

במגביל אם אתה יכול להקדיש לאנגלית 10 שעות ביום. אבל אם יש לך רק

שעתיים או פחות – יש סדר עדיפויות, אחרת יווצר בלבול.  

במילים אחרות, זה בסדר אם התלמיד יגיד לעצמו: “אוקיי, אני כרגע יורד מהמטרה

“לדבר” ואתמקד במטרה של “להצליח בלימודים”. זה בסדר. אבל אם הוא לא הגדיר

לעצמו את המטרה החדשה, הוא ימשיך לצפות לתוצאות של המטרה הראשונה בו

בזמן שהוא מבצע את הפעולות הקשורות למטרה השנייה. זה לא יעבוד.

לדוגמה, הוא לוקח וקורא מאמרים טכניים ממקום העבודה שלו. זאת פעילות

לגיטימית אם המטרה היא “להבין בקלות את החומרים הקשורים למקום העבודה

שלי.” אבל זה לא ממש יתמוך במטרה שלו “לדבר באנגלית”.  

שוב, הבלבול נוצר כי כל הפעולות הללו באות תחת כותרת מאוד כללית של

“ללמוד אנגלית”. המאמר הזה אמור לתת לך הבחנה חדה יותר בין המרכיבים. 

לא הכל שווה להכל. צריך כל הזמן להתמקד, להתמקד, להתמקד.

מאוד קל לראות את המצב הזה אצל הילדים שלומדים בבית הספר. נניח, אני לוקח

ילד בתור תלמיד. אני מתחיל לעבוד איתו על הסיפורים, עוזר לו להרחיב את האוצר

מילים שלו, מרגיל את האוזניים שלו לצלילים של אנגלית דרך האזנות, עוזר לו

להתחיל לדבר באנגלית וכו’. במילים אחרות, מביא אותו לרמה בסיסית טובה –

ופתאום הוא מקבל ציון גרוע במבחן בדקדוק, כי בבית הספר החליטו (בניגוד לכל

הגיון) שצריך ללמד את הילדים דקדוק עוד לפני שהם נחשפו לשפה כמו שצריך.

במקרים כאלה, במידה והתלמיד בשל ללמוד דקדוק, אני יכול לשלב אלמנטים

של דקדוק בתכנית שלו, בידיעה מלאה שזה עלול להאיט את ההתקדמות הכללית

שלו. אבל לצורך תחושת הביטחון שלו חשוב שהוא יצליח גם בבית הספר. או, אם

הוא עדיין לא בשל, אני יכול להסביר זאת להורים שלו, ואם הם “עושים בעיות”,

אני יכול למצוא תירוץ כלשהו כדי לעזוב את אותו התלמיד – כי אני לא אוהב

לבזבז את הזמן על הדברים הלא יעילים. במקרה של ילדים אני הוא זה שצריך

להציב את המטרה ולבחור כיוון.

לעומת זאת, כשמדובר במבוגרים, זו האחריות שלהם באותה מידה כמו שלי –

להגדיר בדיוק לאן הם רוצים להגיע ולא להשלות את עצמם אם הם עושים

משהו אחר.

אתן כמה דוגמאות של האסטרטגיות הבסיסיות עבור כל יעד, כדי שתבין

יותר למה אני מתכוון במאמר הזה ושההבחנה שלך תהיה חדה יותר.

אדם שרוצה להשתפר בהבנת חומר אקדמי, צריך לקחת חומרים

אקדמיים, לעשות רשימת מילים שהוא לא מכיר, לבדוק כל מילה חדשה

במילון, ולקרוא את החומר מספר פעמים. כמה פעמים ראשונים שהוא קורא,

הוא נעזר ברשימה שלו עם המילים, , ולאחר מכן הוא צריך לקרוא את הטקסט

מספר פעמים ללא רשימה.

באופן זה, הוא יראה את המילים החדשות בהקשור הטבעי שלהן מספיק פעמים,

כדי שחלק גדול של המילים ייקלטו בתודעה שלו. הוא גם צריך להשיג (במידת

האפשר) את ההקלטה של הטקסטים הללו על ידי קריין מקצועי ולהאזין לאותם

טקסטים בגרסת שמע. לדוגמה, כשקונים בחנויות של ספריי לימוד את החוברת

עם הטקסטים של התרגול לבגרויות (3, 4 ו-5 יחידות), ניתן להזמין בנפרד

דיסקים עם כל החומר שמופיע בחוברת שמוקלט ע”י קריין מקצועי.

אם אדם רוצה לשפר את הכתיבה שלו, הפעילות הבסיסית תהיה השתתפות

בבלוגים ופורומים, ובנוסף לכך, עבודה אישית עם מישהו שיוכל לבדוק את

העבודות ולתקן אם צריך. בשלב זה צריך גם להקדיש זמן ותשומת הלב

לדקדוק. הוא גם צריך לעשות לעצמו הכתבות, כשהוא משתמש בהקלטה

של הטקסט בתור “המכתיב” ואז בודק את עצמו על פי הגרסה הכתובה

של אותו הטקסט. אז הוא צריך להוציא את כל המילים השגויות ולכתוב

כל מילה מספר פעמים.

אבל אם אתה רוצה לדבר, תקדיש יותר זמן להתעסקות עם החומר הקשור

לשפה היומיומית, כמו ספרים וסרטים. תוריד את החומר מה-YouTube

ל-MP3 שלך ותאזין מספר שעות ביום. כתבתי מאמר שלם עם הנוהל איך

הופכים קבצי YouTube ל-MP3 מבחינה טכנית. תדבר אנגלית בכל

הזדמנות, אך שים דגש על קריאה, האזנה וצפייה בחומרים שמעניינים אותך.

תקיף את עצמך באנגלית, כך שתהיה חשוף לאנגלית בצורה כזו או אחרת

רוב שעות היום. צריך לשלב קריאה חופשית (ללא עצירות על כל מילה חדשה,

בתנאי שאתה מסוגל להבין את הרעיון הכללי) עם קריאה מובנית שבה אתה

מביא את החומר ל-100% הבנה.

הקדשתי די הרבה מאמרים לנושא הזה של פיתוח אנגלית מדוברת.

אוצר מילים שצריך ללמוד במקרה זה  הוא אוצר מילים של האנגלית

היומיומית, וזה כולל הרבה סלנג וביטויים.

לסיכום, אתה צריך להגדיר בדיוק מה אתה רוצה מאנגלית. אם חשוב לך לדבר

באנגלית, אני מציע לך שתי הגדרות של המטרות (אבל אתה יכול להגדיר אותן

בעצמך באותה מידה):

1. לתפקד היטב בסביבה דוברת אנגלית

2. להבין אנגלית ברמה הקרובה לדוברי אנגלית שפת אם.

שים לב שאני לא כתבתי “לדבר אנגלית ברמת שפת אם” כי נכנסים כאן הענינים

של המבטא, סלנג והמון גורמים אחרים שהופכים את המטרה הזאת לקשה מאוד

להשגה ולא ריאלית עבור הרבה אנשים. לעומת זאת, אנחנו יכולים לשאוף להבנה

של אנגלית. אם נצבור אוצר מילים רב מספיק, וגם מספיק ניסיון עם השפה,

ההבנה שלנו תהיה דומה לזו של דובר אנגלית שפת אם.

דע מה המטרה שלך בלימוד אנגלית ובצע את הפעולות שיובילו אותך למטרה

שלך!

אריק רוזני

מאמן אישי להצלחה באנגלית

050-8258755