איך, מתי ולמה ללמוד דקדוק?

בכל שפה יש חוקים, והחוקים האלה נקראים דקדוק. כמו שיש חוקים בשחמט או

במשחק המונופול, כך גם באנגלית יש חוקים שמגדירים איך מחברים מילים יחד,

איך בונים משפטים וכו'. המטרה של הדקדוק היא לעזור לאנשים להבין אחד את

השני טוב יותר.

 

כשלומדים אנגלית, בהחלט יש מקום ללימודי הדקדוק, אבל צריך להבין למה, מתי,

כמה ואיך – אחרת נהיה כמו תלמידים בבית הספר – המון תרגילים משעממים ללא

מטרה נראית לעין.

 

יש שתי דרכים ללמוד דקדוק. דרך אחת היא מובנית. אדם לוקח ספר דקדוק, קורא

את החוק, ואז עושה תרגילים כדי להטמיע אותו.

 

 

הדרך השניה היא "אינטואיטיבית", כלומר, אדם פשוט "מפנים" את הדיבור ואת

הכתיבה הנכונים תוך כדי חשיפה והתעסקות עם השפה על בסיס יומיומי – כמו

ילדים!

 

 

לאנשים רבים יש סיוטים מדקדוק, כי בבית הספר הרצף הוא שגוי. הם מתחילים

מהלימוד המובנה לפני שהילד נחשף מספיק לשפה. הם לוקחים ילד שרק התחיל

ללמוד אנגלית ומעמיסים עליו את התרגילים שמבקשים ממנו להתאים am,is, are,

או – have, has. במקרים רבים הוא אפילו לא מסוגל להבין את המשפט שלתוכו

הוא צריך להכניס את המילים האלה! אין לו עדיין אוצר מילים מספיק אפילו 

למשפטים הפשוטים האלה!

 

 

כשמלמדים מישהו לשחות, השלב הראשון הוא לגרום לו להרגיש בנוחות בסביבת

המים, להתרגל לתחושה. בהתחלה, למי אכפת האם הוא שוחה ישר או באלכסון?!

אחרי שהוא מרגיש בנוחות במים ואחרי שהוא שהה במים מספיק זמן, ניתן ללמד

אותו את טכניקות של השחייה. 

 

 

באותו אופן, כשמלמדים מישהו אנגלית, צריך לתת לו לספוג את השפה, לבנות לו

אוצר מילים בסיסי, לספק לו תכנים מעניינים וכו'. לא להעמיס עליו דקדוק מובנה!

 

 

ככל שאדם מתקדם, הוא מתחיל לזהות תבניות מסוימות. לדוגמה, הוא רואה

שלפעמים אומרים את הפועל בלי כלום כמו :  We live in Israel   ולפעמים

מוסיפים לו כל מיני דברים, כמו ב:She lives in Israel

או We are living in Israel.

 

 

הוא רואה שבמשפטי שלילה משתמשים לפעמים ב-don't ולפעמים ב-doesn't,

ומדי פעם גם ב-didn't. הוא מתחיל להבין ש"החבר'ה" האלה אומרים "לא" במצבים

שונים.

 

 

באופן זה, הוא מתחיל לזהות שיש תבניות מסוימות שחוזרות על עצמן וסביר להניח

שתתעורר לו הסקרנות להכיר את החוקים שמאחורי התבניות האלה. רק אז מתחיל

הלימוד הממוקד של הדקדוק. זה הזמן הנכון!

 

 

לכן, הרצף הנכון הוא – חשיפה נרחבת קודם, לימוד מובנה של דקדוק אחר כך.

 

 

דרך אגב, כל הילדים שנולדים בארצות דוברות אנגלית, לומדים דקדוק באופן

אינטואיטיבי. כשהם מגיעים לגיל 5-6-7, הם בונים משפטים נכונים – ואף אחד לא

לימוד אותם את החוקים. הם קלטו את התבניות באופן אינטואיטיבי, דרך הקשבה

לסובבים אותם, לטלוויזיה וכו'. אבל הם פיתחו את ההבנה הזאת כתוצאה מכך

שהם קיבלו המון חשיפה, כי כל הסביבה שלהם היא באנגלית.

 

 

לאחר מכן, בבית הספר היסודי הם מתחילים לימוד מובנה של הדקדוק – אבל הם

צברו את החשיפה של 6-7 שנים לפני כן, בניגוד לאנשים שלא חיים בסביבה דוברת

אנגלית!

 

 

אז לפני הכל – תספק לעצמך חשיפה נרחבת. אל תדאג בנוגע לדקדוק. תספוג את

השפה מכל הכיוונים. אז, בשלב מסוים, כשתרגיש מוכן, קנה ספר דקדוק פשוט

ותתחיל לעיין בו. אתה תמצא שם הרבה דברים מרתקים! המון דברים שלפני כן

היו לך מוגדרים כ"ככה זה באנגלית", פתאום מסתדרים, ומסתבר שיש חוקים

ברורים מאוד שעומדים מאחוריהם.

 

 

אבל אם אתה מרגיש שהחוקים הללו נראים לך עדיין "יבשים" ו"מנותקים

מהמציאות" ההמלצה שלי – תעזוב את ספר הדקדוק לעוד כמה שבועות/חודשים  

ולך תקרא/תאזין/תצפה בסרטים באנגלית. תתבשל עוד קצת.

 

 

אם ברצונך לקבל שיטות מעמיקות וטכניקות מעשיות ללימוד אנגלית, הרשם

לרשימת התפוצה שלי. המאמר הראשון יישלח אליך מיד לאחר ההרשמה.

 

 

שיהיה לך בהצלחה באנגלית מכל הלב!

אריק רוזני

מאמן אישי להצלחה באנגלית

050-8258755

2 תגובות to "איך, מתי ולמה ללמוד דקדוק?"

  • דניאלה says:
    • arik says:
השאר תגובה